סלפיש (2018 ,Cellfish), שהוא גם שמה של עבודת אמנות של האמנית שלי פדרמן משנת 2005, הנו סרטה הדוקומנטרי הראשון של הבמאית, המוסיקאית והיוצרת תמי פדרמן, שהוקרן פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים ה-35.

 

יצירתה התיעודית מורכבת מפסיפס שברירי של קטעי פוטאייג' משפחתיים ואישיים שצולמו ב- 30 שנה האחרונות על ידי מלי ובני משפחת פדרמן. תמי היא הבת הקטנה מבין ארבעה ילדים. היא מוסיקאית ויוצרת שסיימה את לימודיה בבית הספר לאומנויות הבמה בלונדון (Mountview Academy of Theatre Arts). מלי מתגוררת היום בלונדון. בסרטה החדש היא טווה מארג של זכרונות משפחתיים אודות שלי פדרמן, אחותה האמנית והאקטיביסטית שנפטרה ממחלת הסרטן לפני כארבע שנים, בגיל 39. דרך קריינות וראיונות של חברים קרובים ומשפחה אנו מתוודעים לאהבתה הגדולה של תמי לאחותה הגדולה, לרגעי אושר קטנים וגדולים, לזכרונות וחוויות משותפים.

 

שלי פדרמן גדלה בישראל ובלונדון.  בשנת 1997, לאחר שירותה הצבאי עברה לניו יורק והחלה ללמוד בבי"ס לאמנות בניו יורק (SVA). בהמשך למדה גם עיצוב הפקה, יצירת בובות ומשחק. לאחר שבע שנים בניו יורק שבה לישראל, ובשנת 2004 הציגה בביאנלה לאדריכלות בוונציה, במסגרת הביתן הישראלי, את המיצב "סי אנד סאן", שמתח ביקורת על הפלישה הנדל"נית אל חופי גוש דן. 

​

​

​

​