05 נובמבר 2015, 14:00 | טל רז

בתאריכים 04-06 בדצמבר יתקיים בארץ פסטיבל במהלכו יוקרנו סרטים העוסקים בנכבה הפלסטינית ובשיבת הפליטים. לצד הקרנת סרטים מהעולם,יוקרנו סרטים קצרים חדשים ומקוריים שהופקו במיוחד לרגל האירוע על ידי יוצרותויוצרים פלסטינים וישראלים.

​

פסטיבל הקולנוע של "זוכרות" מתקיים סביב כ"ט בנובמבר, במלאת 66 שנה להחלטתהאו"ם על תכנית החלוקה בשנת 1947. תכנית החלוקה קיבעה את רעיון החלוקהוההפרדה בין יהודים לערבים בארץ ומהווה צומת מרכזית בסכסוך המתמשך ובהפיכתםשל מאות אלפי פלסטינים לפליטים. הפסטיבל שואף לאתגר את תפיסת החלוקה הזובדרכים יצירתיות, ולהציע חלופות לקיום אזרחי צודק ושוויוני של כל תושבי הארץ ופליטיה.

​

הסרטים שיוקרנו בשלושת ימי הפסטיבל עוסקים בהתמודדות של היוצרים והיוצרותעם העבר ובחיפוש אחר פתרון פוליטי ואנושי לעוולות ולסבל המתמשכים, ומתווים אתדרך קבלת האחריות ותיקון כאפשרות לחיים טובים יותר לכל תושבי המקום.

אחד הסרטים שיוצגו השנה בפסטיבל הוא אנימצית הבובות הדוקומנטירית של הבמאי עאמר שומלי (The Wanted 18, 2014), המתרחשת בימי האינתפדה הראשונה الانتفاضة الفلسطينية الأولى, שנת 1987, במהלכה התקוממו התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון וברצועת עזה נגד השלטון הישראלי. מטרת האינתפאדה הראשונה היתה בין השאר ביטול צווי הגירוש ושחרור העצורים הפסקת הפקעת אדמות, ביטול המע"מ, עריכת בחירות מוניציפליות וכינון ממשל עצמי. על רקע כל זה מתרחש סרט אנימציה תיעודי קצר של במאי עאמר שומלי המנסה לשחזר את סיפור המאבק לעצמאות דרך קנייה ומכירה של 18 פרות.

​

בשנה זו מנהיגים פלסטינים מעודדים קהילות בגדה לפתח חלופות למוצרים ישראלים (תנובה) ע"י הקמת משק חלב מחתרתי עצמאי בבית סאחור. קבוצה של פעילים פלסטיניים מקימה משק בר- קיימא של חלב המבוסס על 18 פרות בלבד.

​

"אינתפאדת החלב" צוברת פופולאריות והצב הישראלי המשוריין מצווה לסגור את החווה ולמצוא את הפרות בטענה שהפרות מהות איום בטחוני למדינת ישראל. הסרט מסופר מנקודת מבטם של ישראלים ושל פלסטינאים המנסים לשחזר רטרוספקטיבית את שאירע באותה שנה. סרט מרגש, חזק, עוצמתי ונוקב (בעיקר הסוף) בין לבין יש אתנחתא קומית. הפרות מקבלות ישות בפני עצמה. הסגנון הוא תיעודי כשקטעי האנימציה משולביםלסירוגין כקומיקס סטייל במאים אמריקאים ממוצא איטלקי-אירי.

​

אתמול נערכה הקרנה מחתרתית של 30 פעילי שמאל, בתיאטרון אלסראיא שביפו. היוצרים לא רצו להקרין ולהפיץ את הסרט במוסדות תרבות ישראלים (טיפ לוועדת הבדיקה של השרה מירי רגב: ההקרנה היתה ביפו, לא בסינמטק). כל מי שלא היה שם באותן שתי הקרנות פשוט הפסיד.

​

​