השירה כמכשפת- ציפור בחדר

15 נובמבר 2015, 14:00 | טל רז

סרטו החדש של ארי דוידוביץ עוקב אחר חייה ומותה של המשוררת והשחקנית, תרצה אתר, שהיתה גם בתו של נתן אלתרמן. הסרט יוצא בקרוב לבתי הקולנוע והאקרנים. רטרוספקטיבה על חייה האישיים והטראגיים. 

 

מעבר לסוגיה העקרית בסרט (מותה הטראגי והפתאומי של המשוררת), הסרט מציג ומחייה את שירתם העברית היפה של נתן אלתרמן ותרצה אתר. כמו כן, הסרט מציג מבט נוסטלגי ואותנטי על חיי הבוהמה התל האביבים ו'תל אביב של פעם'. באמצעות קטעי הארכיון, התמונות והפלאשבקים נחשפת בפנינו תל אביב הישנה- תל אביב של שנות השישים והשבעים. הדיאלוג הסמוי בין הקרובים אליה, שופך נקודות אור וחושך על עברה וחייה האישיים. לרגע נראה כי המרואינים בסרט מנהלים דיאלוג בינם לבין עצמם (כן התאבדה לא התאבדה, כן סבלה מהפרעות נפשיות או לא- חברתה טוענת שאמנים גדולים לא סובלים מהפרעות נפשיות).

 

באמצעות קטעי השירה, אנו נחשפים לעולמה הדיכאוני, האפור, העצוב של בתו של איש, בתו של משורר. נחשפת בפנינו מערכת היחסים והדינמיקה הסבוכה בין תרצה לבין אביה, בין שני הוריה, בין תרצה לבין מחזריה. השם של הסרט מעביר את המסר העיקרי של יוצרו- 'ציפור בחדר'- כמו ציפור כלואה בחדר, מפרפרת, מדממת ופצועה ניצבת דמותה של המשוררת.

 

 

נראה כי שמו של הסרט, 'ציפור בחדר', מתכתב עם ספרה של וירג'יניה וולף 'חדר משלך'- לתרצה פינה משלה בבית בה היא כותבת ויוצרת את שיריה. לדעתי אפילו היא מכנה חלל זה 'כסמטה' בתוך ביתה. פחות אהבתי את קטעי הפוטאייג' המבויימים."הפלסטיקה" הזו שמנסה לשפץ  את ההיסטוריה ולמלא את החסר, פוגמת באותנטיות הישנה והיפה של הסיפור.

טל רז CinemaTalk | סינמטוק

© 2016-2018 

תל אביב-יפו