12 ספטמבר 2016, 17:00 | טל רז

בתאריך 08 בספטמבר התקיימה הקרנת בכורה עולמית של הסרט החדש של אנדרו דומיניק, "עוד פעם אחת עם רגש", יום אחר כך יצא Skeleton Tree, האלבום ה-16 של ניק קייב, עם הרכבו The Bad Seeds. הסרט הוקרן בטכנולוגיית 3D, בשחור לבן ב- 650 אולמות קולנוע ברחבי העולם, בו זמנית. סינמטק תל-אביב הגדירו 'כאירוע קולנועי עולמי וחד פעמי'. על פניו, נראה כי מדובר בעוד סרט דוקו יחצני שמלווה את תהליך עבודתו של אמן אבל ככל שנוברים יותר ויותר בתהליך היצירה וככל שעוברות הדקות מגלים שמדובר בסרט על טראומה אישית ועל אובדן, על כאב וקושי, על התפוררות ועל והתפרקות.

ביולי אשתקד, שָׁכַל ניק קייב את בנו בן ה- 15- ארתור נמצא מת בחוף ברייטון שבאנגליה, לאחר שככל הנראה השתמש ב- LSD ונפל מצוק גבוה. 

מנותקת מהטראומה והאובדן האישי של קייב, הסרט החדש של אנדרו דומיניק מרגש, מכונן, אסתטי להחריד. חווית התלת מימד, לעיתים מציקה ולפעמים הופכת את היצירה לחוויה עוצמתית, חושית ונוגעת. 'אנחנו נולדים, אנחנו מתים, ובדרך אל הבלתי נמנע אנחנו דועכים' אומר קייב ומפורר לחלקיקים את הכאב והשְׁכוֹל. 'הוא לא חיי אצלי בלב, הוא מת בתוכי' וכמו המוות של הבן, כך הגסיסה האטית של קייב (הביולוגית והרגשית) מרסקת אותך ברגע אחד. קייב הופך את הטראומה הפרטית שלו ליצירה- 'אמן תמיד שואף לכך שחייו יהיו מלאים בחוויות שיזינו את היצירה שלו, שיהיה לו מה לספר'. הכאב הזה מוליד אלבום, והאלבום החדש של קייב “סקלטון טרי", הוא אחד הדברים היפים ששמעתי בזמן האחרון.

​

​